ת"א 35381-07-13

תקציר

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קבע כי חיסיון עו"ד-לקוח חל על מסמך שהוכן על ידי עורך הדין של ההסתדרות הרפואית הדסה ופורסם במאמר בעיתון, ולכן לא ניתן להגישו כראיה. המסמך, מכתב הערכת סיכונים שנשלח למחלקה המשפטית, מוגן בחיסיון מוחלט, והגעתו לידיים שלישיות אינה משנה זאת, שכן סביר להניח שהתרחש ללא הסכמת הלקוח. למרות שהחיסיון שייך ללקוח, במקרה זה הוא נחשב גם למסמך משפטי, שיש לו חיסיון אובייקטיבי, כלומר הוא חסוי גם אם הוא לא מוחלף בין הלקוח לעורך הדין. בעוד הכתבה מעוררת חששות, יש צורך בחקירה מלאה כדי לברר את העובדות, וכמה עדים יזומנו לחקירה נוספת כדי לגלות את האמת, דבר שמקבל עדיפות. זה כולל את המיילדת המוזכרת בכתבה, ששינתה רשומה, ואת העד המומחה, פרופ' אוהל גונן, כדי להבהיר את עמדתו לגבי רשלנות לכאורה. השופט מדגיש את חשיבות עשיית "משפט האמת" ואת כוחו הטבוע של בית המשפט לגלות את האמת, המצדיק צעד זה גם בשלב מאוחר זה של המשפט. המסמך עצמו לא יתקבל כראיה, אבל העדים יסייעו להבהיר ספקות. פסק הדין אינו מפרסם את שמות התובעים ויסייע להבטיח את שלמות החיסיון המוחלט.