ת"א 7739-05-18

תקציר

התובע, קבלן משנה בתחום החשמל, הגיש תביעה נגד הנתבע לתשלום יתרת החוב בגין עבודות חשמל שבוצעו בחמישה פרויקטים שונים. החוב מבוסס על תשלומים שלא שולמו בגין "עבודות חריגות" שבוצעו מעבר להיקף הסכמי ההשהיה בין הצדדים, וכן בגין עבודות שבוצעו בהתאם לשינויי דיירים שהתבקשו במהלך הפרויקטים. התובעים סיפקו מסמכים התומכים בטענותיהם, לרבות חשבונות חלקיים, הצעות מחיר ואישור הנתבע לעבודות נוספות. הבעלים והמנכ"ל של החברה התובעת, יצחק גור, ציין בתצהירו את הסכום הכולל שהנתבעת חייבת בגין כל פרויקט. טענות הנתבע התמקדו בטענות לנזקים והפסדים שנגרמו על ידי התובע, אשר בית המשפט מצא כי אינן מוכחות ואינן מפורטות דיים. הנתבעים גם ניסו להסתמך על סעיף "גב אל גב" בהסכם שלהם עם התובעת, אך לא סיפקו את ההסכמים המקבילים עם היזם, למרות שנטל ההוכחה מוטל עליהם. ככלל, בית המשפט מצא כי טענות הנתבע אינן משכנעות ואינן מבוססות די הצורך. כתוצאה מכך, קיבל בית המשפט את תביעת התובעת במלואה, וקיזז רק את הסכום של 77,000 ₪ עבור עלות מערכת אינטרקום שהנתבעת שילמה עבורה. הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 1,597,181 ₪, בצירוף ריבית משפט, הפרשי הצמדה, אגרת בית משפט והוצאות התובע ושכר טרחת עורך דין, כולם חושבו ממועד התביעה המקורית ועד לתשלום בפועל. סכום זה הביא בחשבון גם את הזמן הניכר ואת הנזק הכלכלי שנגרם לתובע עקב טענותיה הבלתי מבוססות של הנתבעת, שכן ההליכים נמשכו 4.5 שנים והיו כרוכים בעיכובים מיותרים. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים.