תא"מ 7582-02-19

תקציר

כך ניתן בפסק דין בתביעת לשון הרע שנידונה בבית משפט השלום בחדרה. התובע, שתבע את הנתבעים בגין הוצאת דיבה בגין פוסטים בפייסבוק, נעתר לבקשתו לפיצויים. השופטת דחתה את התביעה שכנגד שהגישו הנתבעים והורתה להם לשלם לתובע פיצוי בסך 7,500 ₪, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 5,000 ₪ בגין התביעה העיקרית (80% ישולמו על ידי הנתבע ו-20% על ידי הנתבע). כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בגין התביעה שכנגד. השופטת קבעה כי פרסומי הנתבעים עולים כדי לשון הרע, שכן הם משפילים ומשפילים את התובע בעיני אחרים ועלולים לפגוע בשמו הטוב. הפרסומים נחשבו גם לפרסום שכן הם הגיעו לאנשים שאינם הנפגע. הנתבעים לא הצליחו להוכיח את אמיתות פרסומיהם או כי נעשו בתום לב, ולפיכך לא נהנו מההגנות הקבועות בסעיפים 14 ו-15 לחוק איסור לשון הרע. השופט קבע את סכום הפיצוי תוך התחשבות במהות הפגיעה, נסיבות המקרה ומעמדם של הנפגעים והנפגעים. התבטאויותיו של התובע עצמו, מספר פרסומי הנתבעים ותוכנם, מידת החשיפה והזמן שלקח להסרת הפוסטים נלקחו בחשבון. באשר לתביעה שכנגד, דחתה אותה השופטת מאחר שהנתבעת לא הוכיחה כל החמרה במצבה הרפואי כתוצאה מההליך המשפטי. גם התביעה שכנגד נחשבה לניסיון פסול לנקום על החלטת התובע לתבוע.