עע"מ 6693/22

תקציר

במקרה משפטי זה אוחדו שני ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז לוד, שאישר תובענה ייצוגית נגד עירייה בעניין תשלומי ריבית על חיובי יתר שהוחזרו. הסוגיה המרכזית הייתה האם הודעה בכתב נראתה כאילו ניתנה בעת שהמשיבה הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, ובכך השפיעה על השאלה האם חייבים ריבית על ההחזר לפי חוק הרשויות המקומיות. המשיב טען, כי אישור הבקשה מהווה הודעה לכל חברי הקבוצה, המחייבת את העירייה בתשלום ריבית. לטענת העירייה, לא נמסרה הודעה רשמית בכתב. עמדתו המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה תמכה בעמדת המשיב וקבעה כי מרגע שאושרה תובענה ייצוגית, היא משמשת כהודעה בכתב לכל חברי הקבוצה, המחייבת את העירייה לשלם ריבית אם התביעה תתקבל. בית המשפט אימץ פרשנות זו ודחה את ערעור העירייה. בנוסף, באשר לערעור העירייה על שכר הטרחה שנפסק לבא כוח המשיב, גישר בית המשפט בפשרה, שהסתיימה בתשלום נוסף של 450,000 ₪ לבא כוח המשיב, ובכך הסתיימה מחלוקת שכר הטרחה. החלטה זו התקבלה רשמית ביום 18 ביוני 2024.