ת"א 53858-01-14

תקציר

בנק הגיש תביעה כספית בסך 7.5 מיליון שקל נגד יוסף ובת זוגו, ששימשו ערבים לחובותיו. יוסף לא הכחיש את החוב, אך טען כי הסכום אינו נכון, שכן הבנק סירב לספק לו את המסמכים הדרושים לבדיקה. עוד טען כי הגיע להסכמה עם מנהל הבנק על תוכנית פירעון חובות אחרת. בית המשפט העניק לו רשות להגן על התביעה. הבנק גם ביקש להטיל עיקול על נכסים שונים הרשומים על שמם של יוסף ובת זוגו, שבית המשפט אישר, ובהמשך דחה בקשה לביטול העיקול. הבנק טען כי יוסף העביר ארבעה נכסים לשלושת בניו כדי להימנע מפירעון חובו, וביקש מבית המשפט לבטל את העברות הנכסים ולרשום אותם על שמו של יוסף. הבנק הגיש בקשה לצו מניעה זמני כדי למנוע מהבנים לשנות את המצב הקיים בנכסים. הבנים הכחישו את הטענות וטענו כי הבנק פעל בחוסר כשירות והיה עיכוב ניכר בהגשה. לאחר בחינת חומר הראיות, מצא בית המשפט צדק בטענת הבנק בדבר בעלותו של יוסף על חלקת קרקע ברעננה ומניות בחברת העיר החדשה, אך לא על מניות בחברת פינסון או דירה בפרויקט אסותא שכבר נמכרה. בית המשפט פסק לטובת השארת צו המניעה הזמני על הנכס ברעננה ומניות העיר החדשה עד למתן פסק הדין, קבע כי היתרונות עולים על פוטנציאל הפגיעה, ודחה את הבקשה ליתר הנכסים. הצדדים חויבו להשלים את ההליכים המקדמיים עד ליום 30.4.2014 והמשפט נקבע ליום 27.5.2014.