ע"ע 31964-03-16

תקציר

החברה ערערה על החלטת בית הדין האזורי בדבר הנסיבות שהובילו לסיום העסקתו של עובד והסעדים שנפסקו, וכן על תביעות העובד לגמול שעות נוספות ורכיבים נוספים. בתוך כך, העובד ערער גם על חלק מהחלטות בית הדין האזורי. לאחר עיון בתיק, החליט בית הדין כי ערעור החברה בעניין סיום ההעסקה והסעדים אינו מבוסס ולכן נדחה. העובד היה זכאי לפיצויי פיטורים ולפיצויים בגין פיטורים שלא כדין. ערעור החברה על הקביעה כי העובד עבד שעות נוספות נדחה אף הוא, שכן עדותו של העובד נמצאה אמינה. עם זאת, בית המשפט קיבל חלקית את ערעור החברה בנוגע לחישוב גמול השעות הנוספות. מעדותה של העובדת עולה כי שכרה נועד לכסות את כל שעות העבודה, לרבות שעות נוספות, אך בשל הוראות החוק הסכם זה אינו תקף. השינוי בתלוש השכר של העובד מינואר 2009 שיקף את ההסכמה בפועל בין הצדדים ולא היה ניסיון להתחמק מתשלום גמול שעות נוספות. לפיכך, העובד לא היה זכאי לגמול שעות נוספות עבור השנים 2010 ו-2011. כמו כן, בית הדין דחה את תביעתה של העובדת לוותק נוסף, שכן הוראות החשב הכללי לא חלו על מקום עבודתה. העובדת גם לא הצליחה בערעורה בעניין ניכוי פיצויי פיטורים ובקשתה לשכר טרחת עורך דין, שכן לא תבעה תחילה פיצויי פיטורים. באשר לשיעור הוצאות המשפט, גם ערעורו של העובד נדחה שכן לבית הדין האזורי שיקול דעת בעניין זה. עם זאת, בית הדין קיבל חלקית את ערעורו של העובד בעניין תשלום הפרשי הצמדה וריבית בגין גמול שעות נוספות. החברה נדרשה לשלם הפרשים אלה ממועד מוקדם יותר, בפרט ממחצית תקופת העסקתו של העובד. כל צד חויב לשאת בהוצאות הערעור שלו.