בד"מ 11/22

תקציר

הכרעת הדין המדוברת נוגעת לשתי בקשות להטלת משמעת על עורך דין בעקבות הרשעתו הפלילית במספר סעיפים. הבקשות נדונו בבית הדין המשמעתי המחוזי במחוז צפון, אשר החליט להוציא את המשיב מלשכת עורכי הדין. המשיב הורשע בנשיאת והובלת נשק, סיוע לרכב בביצוע עבירה ועבירות נלוות נוספות, ונגזרו עליו 23 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. ההרשעה אושרה על ידי בית המשפט העליון, והפכה אותה לסופית. ההרשעה השנייה הייתה בעבירות של החזקת נשק, ירי בנשק, שינוי זהות רכב והפרת הוראות החוק. נגזרו עליו 58 חודשי מאסר בפועל, מאסר מצטבר, מאסר על תנאי נוסף, קנס כספי ופיצויים. המשיב בחר שלא לערער על פסק דין זה. בית המשפט שמע עדויות אופי מפי עו"ד שהעיד על מקצועיותו ומעורבותו הקהילתית של המשיב. המבקש ביקש הרחקה מלשכת עורכי הדין, ואילו המשיב ביקש השעיה קצרה יותר. בית המשפט, לאחר ששקל את חומרת העבירות והשפעתן על שמו הטוב של מקצוע עריכת הדין, החליט כי הרחקה מלשכת עורכי הדין היא העונש ההולם, חרף מעשיו הפליליים של המשיב שבוצעו מחוץ לתחום עיסוקו המשפטי, הביע חרטה ונסיבותיו האישיות. בית המשפט הדגיש את הצורך לשמור על ערכי מקצוע עריכת הדין ואת הנזק הבלתי הפיך שנגרם ממעשיו של המשיב. בית המשפט הגיע למסקנה כי התנהלותו של המשיב הפרה את עקרונות האתיקה המקצועית, וחומרת עבירותיו לא הותירה לו ברירה אלא להרחיקו מלשכת עורכי הדין, עונש שלדעתו היה מידתי והכרחי לשמירה על טוהר המידות של מקצוע עריכת הדין. החלטה זו התקבלה לאחר שיקול דעת מעמיק, ובית המשפט הביע תקווה כי המשיב יחזור לחברה כאזרח שומר חוק עם שחרורו מהכלא. למשיב שמורה הזכות לערער על ההחלטה כאמור בחוק.