ת"א 5133/03

תקציר

פסק הדין מתייחס למותם של ארבעה פלסטינים שנהרגו בידי כוח צה"ל בשנת 2002, סמוך לכפר א-שיח' בחברון. יורשיו של המנוח תבעו פיצויים ממדינת ישראל, בטענה כי הארבעה, שהועסקו במפעל סמוך, נלקחו על ידי חיילי צה"ל ונורו בסמוך לשטח חקלאי המכונה "חלקת הכלבים" מבלי שנשקפה מהם כל סכנה. סנגור המדינה טען כי המנוחים תכננו לבצע פיגוע, וטענו כי היו חמושים וניסו לפרוץ את שער החלקה כאשר נורו ממארב שהוצב לפעילות טרור צפויה. למרות העדויות הסותרות, בית המשפט העדיף את גרסת המדינה והדגיש את אמינותם ועקביותם של עדיהם. בית המשפט לא מצא כל ראיה התומכת בטענות התובעים כי החיילים פעלו ללא סיבה או אמונה סבירה של איום. כמו כן, נקבע כי מדובר ב"מעשה מלחמה" בעיצומה של אינתיפאדת אל-אקצא, תוך סיכון מובנה הן לאזרחים והן לאנשי צבא, ובכך פוטרת את המדינה מאחריות לפי סעיף 5 לחוק הנזיקין האזרחיים. בית המשפט דחה את טענת הרשלנות של החיילים, בנימוק שהם פעלו תחת הנחות סבירות של סכנה בהתבסס על אירועי טרור קודמים באזור. למרות שהתובעים טענו לנזק ראייתי שנגרם על ידי המדינה, בית המשפט לא מצא כל בסיס בטענה זו, שכן לא נמצאו בדיקות או תחקירים ביקורתיים נחוצים על ידי המשטרה הצבאית. כתוצאה מכך, התביעה נדחתה, ללא צו להוצאות משפט, שכן התובעים לא הצליחו להוכיח די הצורך את טענותיהם נגד המדינה.