עע"מ 2076/22

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית בקשה לסעד זמני בערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי. הערר מתייחס להחלטות הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה בנוגע לשינויים בתוכנית מקרקעין בטירת כרמל. התוכנית, שראשיתה בשנת 2008 ומכונה התוכנית הקודמת, מתווה פיתוח של חלקת קרקע הכוללת הקמת מבני מגורים ומרכז מסחרי. המבקשים, בעלי חנויות לשעבר במגרש שפונו מבתיהם, התנגדו לשינוי התוכנית, שלטענתם גורם להם נזק בלתי מידתי. לטענתם, התוכנית המקורית כללה הבטחה להעניק להם חנויות חדשות כפיצוי על פינויים, וכי שינוי התוכנית פוגע בזכאות זו. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את עתירתם המנהלית, והוביל את המבקשים לערער לערכאה גבוהה יותר. הבקשה לסעד זמני ביקשה למנוע מהוועדה המחוזית לתכנון ובנייה כרמל להעניק היתרי בנייה ולמסור דירות לרוכשים על פי התוכנית החדשה, עד להשלמת המתחם המסחרי. המבקשים טענו כי הצורך בסעד זמני התעורר בשל העיכוב בשמיעת הערר והאכלוס הצפוי של יחידות הדיור. עוד טענו כי אי מתן הסעד יגרום להם נזק בלתי הפיך, בעוד שלמשיבים ייגרם נזק פחות. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה בנימוק של שיהוי המבקשים בהגשת הבקשה לסעד זמני, סיכויי הצלחת הערעור המוגבלים ומאזן הנוחות, שהעדיף את דחיית הבקשה. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי למבקשים לא ייגרם נזק בלתי הפיך, בהתחשב בטענת המשיבים כי יהיה די שטחי מסחר כדי לפצות את המבקשים אם ערעורם יתקבל. פסק הדין אף מחייב את המבקשים לכסות את הוצאות המשיבים, כאשר כל משיב מקבל מהמבקשים 2,000 ₪.