דב"ע נב/3 - 3

תקציר

במקרה זה דן בית הדין לעבודה בערעור על סמכותו לדון בתביעת שיפוי צד ג' שמקורה בסכסוך בין מעסיק, מר אברהם סרברניק, לבין שותפו לשעבר, מר אהוד הוכמן. הנושא התעורר לאחר שעובד, מר אריאל יורובסקי, הגיש תביעת שכר נגד סרברניק, שביקש בהמשך לערב את הוכמן, בטענה כי הוכמן, כמעסיק משותף שהסכים לשאת בכל תשלומי העובדים הקשורים עם פירוק השותפות, צריך לשפות אותו. בית הדין האזורי דחה הודעת צד ג' זו, בקובעו כי מדובר בסכסוך חוזי בין שותפים, שאינו בסמכותו המהותית של בית הדין לעבודה. בערעור הוגש ערעור על החלטה זו, כאשר סרברניק טען כי על בית המשפט לטפל בעניין כולו למען הצדק והיעילות הפרוצדורלית. עם זאת, בית הדין לעבודה אישר מחדש את הפיטורים, והבהיר כי סמכותו מוגדרת בקפדנות ואינה משתרעת על סוגיות חוזיות העולות בין מעסיקים לבני זוג שאינן קשורות לתביעות העסקה ישירה. עוד ציין בית המשפט כי מגבלות שיפוטיות כאלה עלולות להוביל לתוצאות בלתי עקביות בפורומים שונים, תוצאה בלתי נמנעת של גבולות החקיקה. בסופו של דבר, הערעור נדחה, ובכך חיזק את הפרדת הסמכויות הפרוצדורליות וקבע כי המנדט של בית הדין לעבודה אינו כולל פתרון סכסוכי שיפוי חוזיים. נגד סרברניק נפסקו פיצויים בגין הוצאות.