תע"א 11500/09

תקציר

התובע, פועל בניין, תבע את הנתבע לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ותנאים סוציאליים בעקבות העסקתו הנטענת אצל הנתבעת. הנתבעת הכחישה את הטענה, וטענה כי התובעת הועסקה על ידי קבלן משנה. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי התובע אכן עבד אצל הנתבעת, ונכנס לישראל באמצעות אשרת עבודה שאורגנה על ידי הנתבעת, וכי רישומו של הנתבע כמעסיקו בשירות התעסוקה לא היה פורמלי בלבד. בית המשפט קבע כי הנתבעת השתמשה בקבלן משנה כ"צינור" להעברת תשלומים לתובעת כדי להתחמק מחובותיה החוקיות. עם זאת, בית הדין לא קיבל את טענת התובע כי פוטר מעבודתו, אלא קבע כי התפטר. עם זאת, מאחר שהנתבע לא שכנע את בית המשפט כי התובע לא מסר הודעה מוקדמת על התפטרותו, נדחתה טענת הנתבע לניכוי זכויותיו. עוד מצא בית הדין כי טענות התובעת בדבר מספר ימי העבודה ותשלומי השכר לא היו משכנעות. לפיכך, נדחו תביעותיו לפיצויים בגין הפרשות חסרות לפנסיה, פיצויי פיטורים, פדיון חופשה ודמי הבראה, למעט בשנתיים האחרונות להעסקתו, בגינן היה זכאי לתשלומים מסוימים. כמו כן נפסקו לתובע דמי חגים ויתרת דמי כיס. הנתבע חויב לשלם לתובע סכומים אלה, בצירוף הוצאות משפט, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. ככלל, מקרה זה ממחיש את המורכבות של כינון יחסי עבודה ואת ההשלכות של ניסיונות מעסיקים לעקוף את חוקי העבודה.