בר"מ 8749/04

תקציר

בעל בניין ריק בחיפה, ישראל, ערער על החלטת העירייה לחייב אותם בארנונה מסחרית, בטענה שיש לסווג את הבניין למגורים או לפטור אותו ממס בשל הזנחה. הערכאה הנמוכה יותר דחתה את טענתם, מה שהוביל את הבעלים לבקש רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר. פסק הדין, שניתן בשנת 2004, דוחה את בקשת הבעלים מכמה טעמים. ראשית, בית המשפט מדגיש כי ערעור הבעלים על חיוב הארנונה נפל פגם פרוצדורלי וכי לא ניתן לעכב את זמן התגובה של העירייה נגדם. שנית, הבניין אינו עומד בקריטריונים לפטור ממס בשל מצבו. שלישית, בית המשפט מסכים עם סיווגה של העירייה את המבנה כ"עסק אחר" על סמך שימושו ההיסטורי, ומציין כי מגורי כומר אינם נחשבים למגורים רגילים. עוד צוין בפסק הדין כי המבנה מתוכנן לשיפוץ ושימור, דבר המשפיע על סיווג המס. השופט מסכם כי טענות הבעלים אינן מעוררות שאלות משפטיות עקרוניות ולכן דוחה את בקשתם למתן רשות ערעור, תוך שהוא מציע לעירייה להודיע רשמית לבעלים על מצב השימור של המבנה.