ת"א 35325-05-12

תקציר

בפסק הדין פסק השופט לטובת תביעת התובעים ודחה את תביעתם שכנגד של הנתבעים. הנתבעים חויבו לשלם לתובעים סך של 55,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, וכן הוצאות משפט שכללו הוצאות משפט, שכר טרחת מומחה והוצאות נוספות, והכל בכפוף להפרשי ריבית והפרשי הצמדה ממועד ההוצאה ועד התשלום בפועל. השופט פסק גם בבקשה להערכת הוצאות שהגישו התובעים, וביקש הוצאות נוספות. השופט הורה לתובעים להגיש פירוט של הוצאותיהם, בצירוף ראיות תומכות, ונתן לנתבעים הזדמנות להגיב. לאחר שבחן את טענות הצדדים וטיעוניהם, קבע השופט את הקביעות הבאות: 1. נדחו הוצאות נוספות של עו"ד שביקשו התובעים בגין התקופה שקדמה לפסק הדין. הסכום שהוענק בעבר בסך 55,000 שקל נחשב לסכום הסופי. 2. הוצאות משפט, לרבות הקלטות, תמלילים, שכר טרחת מומחים, אגרות בית משפט וצילומים, נמצאו כהוצאות סבירות למשפט והנתבעים חייבים בהחזרן. טענות הנתבעים בדבר מופרזות שכר המומחה נדחו. 3. תביעת התובעים להחזר הוצאות משפט בגין בקשתם לדחייה על הסף נדחתה. 4. הוצאות משלוחים, צילומים והמצאות, בסך 1,555 ₪, נחשבו סבירות ונחוצות למשפט, והנאשמים חויבו להשיבן. עם זאת, חלק מההוצאות הקשורות למקרים אחרים הופחתו מסכום זה. 5. הוצאות הדלק, בסך 700 ₪, נדחו מאחר שהתבססו על אומדן ללא כל קבלות או פרטים תומכים. 6. גם תביעת התובעים להפסד של 20 ימי עבודה נדחתה מאחר שלא נתמכה בראיות כלשהן ולא הוכרה כהוצאה תקפה. 7. השופטת דחתה את טענת הנתבעים כי התובעים עיכבו את בקשתם עד לאחר שחלף המועד להגשת ערעור. בקשה להערכת הוצאות אינה נחשבת לערעור ואין לה מועד מוגדר בתקנות. 8. הנתבעים חויבו לשלם לתובעים את ההוצאות המפורטות בפסק הדין ובהחלטה זו, לרבות הפרשי ריבית והצמדה. 9. השופטת ציינה כי הנתבעים ערערו על פסק הדין לבית המשפט העליון וכי החלק האופרטיבי של פסק הדין, שעניינו הריסה ובנייה מחדש של חומה, התעכב עד להגשת הערעור. 10. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ביום 20.6.2018.