רע"פ 5780/23

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של סכסוך שמקורו בנהג נכה שהחנה את רכבו על מדרכה בתל אביב-יפו, חסם מעבר משני הצדדים ולא השאיר מקום מספיק למעבר עגלות נכים, עגלות תינוק או כיסאות גלגלים, כפי שמחייב החוק. הנהג הורשע ונקנס תחילה ב-500 שקל, אך בחר להישפט במקום לשלם את הקנס. בית המשפט לעניינים מקומיים הרשיע אותם על סמך עדותו וראיותיו של המפקח, כולל צילומים, והטיל עליהם קנס של 1200 ש"ח. הנהג ערער על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי וטען כי הראיות אינן קבילות, וכי הדרישה להשאיר מרווח של 1.30 מטר על המדרכות היא מופרזת ומהווה אכיפה בררנית. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, אישר את פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים ולא מצא כל בעיה עם הראיות או גזר הדין. לאחר מכן ניסה הנהג לערער על החלטה זו לבית המשפט העליון, אך הבקשה נדחתה, שכן השופט קבע כי המקרה אינו מעורר סוגיות משפטיות עקרוניות, ואין חשש לעוול מהותי; אלא, היא התייחסה לנסיבות הספציפיות של עבירת הנהג. בכך נשמר פסק הדין המקורי של בית המשפט לעניינים מקומיים, שהרשיע את הנהג והטיל את הקנס.