ת"ק 51496-04-21

תקציר

השופט פסק לטובת התובע בתביעה העיקרית, והורה לנתבע להשיב לתובע 9,700 ₪, בצירוף הוצאות משפט והוצאות משפט. סכום זה מייצג את החיוב בכרטיס האשראי של התובע בגין נזק לרכב שטח שכור, בניכוי דמי ההשתתפות העצמית המקסימליים בסך 2,000 ₪ המותרים בחוק. השופטת קבעה כי הנתבעת לא יכלה לגבות מהתובע סכומים נוספים בגין הנזק, שכן הם לא הציעו לשוכר ביטוח נוסף והשיגו ויתור בכתב, כנדרש בחוק. בשאלת האחריות לתאונה מצא השופט כי לנתבעים שכנגד (נהגי רכב השטח השכור) הייתה אחריות מסוימת, אך לא במידה הנטענת על ידי הנתבעים. השופט קיבל את הסברם של הנתבעים שכנגד, כי הרכב כבר החליק והחליק לפני של.ד. הושיט את ידו אל ההגה. עוד ציינה השופטת כי גרסת הנאשמים בדבר טיעון "אינפנטילי" שהוביל לתאונה הייתה מוגזמת ולא נתמכה בראיות. כמו כן, דחתה השופטת את התביעה שכנגד כנגד בנימוק של אי סדרים פרוצדורליים והיעדר הסכמה מצד באי כוחם של הנתבעים שכנגד, בהיותם קטינים בעת האירוע. השופט מתח ביקורת על יחסם של הנאשמים לנאשמים שכנגד, ובפרט על השארתם לבדם בשטח לאחר התאונה וניהול חקירה לא ראויה ללא השגחת מבוגר. ככלל, השופט מצא כי על הנאשמים לשקול מחדש את התנהלותם, במיוחד כאשר מדובר בנהגים צעירים וחסרי ניסיון. פסק הדין הדגיש את הצורך בהגנה רבה יותר על הצרכנים במערכת היחסים הבלתי שוויונית בין חברות השכרת הרכב לשוכרים. הנתבעים שכנגד חויבו לשלם לתובעים שכנגד הוצאות נוספות בסך 1,500 ₪.