דב"ע נז/86 - 02

תקציר

בית הדין הארצי לעבודה הכריע בעניינו של מערער שביקש לקבוע כי התקיימו לו יחסי עובד-מעביד עם חברת טריפל סטאר בע"מ לצורך קבלת דמי אבטלה. בית המשפט בחן את מכלול הנסיבות, לרבות ההיבטים הפורמאליים של מערכת היחסים, כגון דיווח מס, אך הדגיש כי לא מדובר בגורמים מכריעים. נפסק כי תפקידו של המערער כמנהל סניף החברה שילב אותו בפעילות העסקית של החברה. יתר על כן, היעדר פיקוח ישיר לא הצביע על העסקה עצמאית, שכן עובדים רבים פועלים ללא פיקוח ישיר. באשר למבנה התשלומים, ציין בית הדין כי קבלת שכר באמצעות עמלות אינה שוללת מעמד של עובד, מה גם שהכנסותיה של המערערת היו קשורות קשר הדוק לרווחי החברה. בית המשפט שקל גם את כוונת המערער ומצא כי הוא לא ביקש לנהל עסק משלו אלא ניהל סניף של החברה. ההסדר הפורמלי המגדיר את המערער כעובד, יחד עם דמי ביטוח לאומי שניתנו מטעמו, יצרו חזקה לטובת מעמד העובד, והעבירו את נטל ההוכחה למוסד לביטוח לאומי להוכיח אחרת. המכון לא הצליח לספק ראיות מספיקות כדי להפריך הנחה זו. בית המשפט הגיע אפוא למסקנה כי המערער הוא עובד החברה וזכאי לדמי ביטוח אבטלה. עם זאת, השופט ליברמן הציג חוות דעת חולקת, והדגיש כי מצבה של המערערת משקף מאפיינים של עובד, קבלן עצמאי ושותף, כאשר ההיבטים השליליים של מבחן השילוב גוברים על החיוביים. דעת המיעוט ראתה בכוונת המערער להקים את עסקיו, בהיעדר פיצוי בתקופות מסוימות ובסיכונים היזמיים שלו כמעידים על עבודה עצמאית.