עת"מ 46663-09-12

תקציר

השופט, ארנון דראל, בחן לעומק את הטענות שהציגה סופרבוס ומצא אותן חסרות שחר. הוא פותח בקביעת תפקידו של בית המשפט בבחינת החלטות ועדת המכרזים, שהוא להבטיח עמידה בעקרונות דיני המכרזים, ולהתערב רק במקרה של חריגות מהותיות. המכרז הנדון, בהיותו גדול ומורכב, מצדיק ריסון במידת ההתערבות השיפוטית. בהמשך מתייחס השופט לטענות המרכזיות שהעלתה סופרבוס. הוא דוחה את הטענה כי ועדת המכרזים קבעה קריטריונים חדשים לאחר פתיחת המעטפות, וקובע כי הקריטריונים פורטו באופן ברור במסמכי המכרז וכי שיקול דעתה של הוועדה בהערכת סבירותן של תחזיות הביקוש מצוי בגבולות החוק. הוא גם דוחה את הטענה כי הוועדה הייתה צריכה להשתמש באומדן דרישה אחר או שהנתון המספרי ששימש להערכת הסבירות היה השוואתי לא ראוי. בהתייחסה לסוגיית ניקוד שעות הפעילות של עמדות הטעינה בכרטיסים חכמים, מסכימה השופטת עם המדינה ועם חברת קווים כי קביעת הקריטריונים לניקוד על ידי הוועדה הייתה סבירה ושוויונית, ולא היוותה שינוי רטרואקטיבי. באשר לחשיפת ההצעה הכספית של קווים בשלב בדיקת האיכות, קובעת השופטת כי הימנעותה של סופרבוס מלהתנגד לאפשרות זו טרם הגשת הצעתה מונעת ממנה לעשות כן בדיעבד. הוא גם דוחה את הטענה כי חברת קווים פעלה במרמה בהצעתה הכספית, ולא מצא כל ראיה לתחבולות או משוא פנים בהערכת הוועדה. זאת ועוד, השופטת אינה מוצאת כל הצדקה לטענותיה של סופרבוס בדבר תחבולות מצד חברת קווים בתוכנית העסקית ובהצעה האופרטיבית שלה, בקובעה כי הערכת הוועדה את התוכניות הייתה ראויה והתנהלה באופן שוויוני עבור כלל המציעים. כמו כן, הוא דוחה את טענות סופרבוס בדבר הפרת עקרון השוויון, וקובע כי כל חריגה ממגבלות העמודים או מהנחיות העיצוב אינה מהותית ונתונה לשיקול דעתה של הוועדה. לבסוף, השופט אינו מתעמק בטיעוני הנגד שהציגו המדינה וקווים בדבר פגמים בהצעתה של סופרבוס, שכן הוא כבר קבע כי יש לדחות את העתירה. הוא מדגיש כי טענותיה של סופרבוס אינן מבוססות ברובן וכי החלטות ועדת המכרזים היו סבירות ותאמו את עקרונות דיני המכרזים. אשר על כן, העתירה נדחית, וסופרבוס חויבה לשלם את שכר טרחתם והוצאותיהם של שני המשיבים, בסך 80,000 ₪ למשיב מס' 1 ו-100,000 ₪ למשיב מס' 2.