בש"פ 8171/06

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על החלטת מעצר. המערער הואשם בשורה של עבירות אלימות כלפי בת זוגו לשעבר, לרבות תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש. החלטת הערכאה הנמוכה יותר לעצור את המערער עד תום ההליכים נגדו התבססה על קיומן של ראיות לכאורה, חזקת המעצר הסטטוטורית בגין עבירות אלימות ומסוכנותו לכאורה של המערער למתלונן. המערער טען כי הראיות סותרות וכי לא נשקפת ממנו סכנה לציבור, אך בית המשפט דחה טענות אלה. השופט הסכים עם טענת התביעה כי הודאת המערער והראיות תומכות בגרסתה של המתלוננת לאירועים. זאת ועוד, הדגישה השופטת את המסוכנות המוגברת הטמונה בתיקי אלימות במשפחה ואת חוסר היכולת לשלול באופן חד-משמעי את מסוכנות המערער, במיוחד נוכח ההסתייגויות שפורטו בדו"ח המעצר ביחס למפקחים החלופיים המוצעים. השופט הגיע למסקנה כי מעצרו של המערער נחוץ כדי להגן על המתלונן, למרות שהכיר במצוקתו הנפשית של המערער. הערעור נדחה, כאשר השופט הדגיש את הצורך בפיקוח צמוד על שלומו של המערער בכלא. סיכום מקיף זה לוכד את עיקרי הכרעת הדין, תוך איזון בין שיקולי הסתפקות ראייתית, מסוכנות לציבור והממדים הנפשיים של תיקי אלימות במשפחה.