ת"א 30394-03-21

תקציר

בית המשפט מצא כי התובע לא הצליח להוכיח את טענתו כי הסכם הפשרה שהושג בתיק קודם נעשה ללא ידיעתו או הסכמתו. התובע מינה עורך דין שייצג אותו בתיק האמור, וייפוי הכוח העניק לעורך הדין סמכות להתקשר בפשרות ובהסכמים. בעוד עורך הדין העיד כי בדרך כלל הוא מקבל את הסכמת מרשו לפני שהוא מסכים לפשרה, הוא אינו זוכר אם דיבר באופן ספציפי עם התובע על הסדר זה. עם זאת, גרסתו של עורך הדין לאירועים נמצאה אמינה יותר, מה גם שהתובע לא נקט כל פעולה בנוגע לפסק הדין או להליך הפינוי שהיה כרוך בו במשך מספר שנים. זאת ועוד, מעשיו של התובע עצמו בהליך קשור אחר סתרו את טענתו כי לא היה מודע להסדר הפשרה ולפסק הדין. בית המשפט הדגיש את הצורך לכבד את סופיות פסקי הדין ואת הזהירות הנדרשת לפני ביטול הסכם פשרה. מאחר שהתובע לא סיפק נימוקים כבדי משקל המצדיקים את ביטול הסדר הפשרה, תביעתו נדחתה, וצו המניעה הארעי המעכב את ביצוע פסק הדין הוסר. התובע חויב לשאת בהוצאות הנתבע, לרבות שכר טרחת עורך דין, כאשר הסכום יועבר מהפקדת התובע בבית המשפט.