ע"ע 1138/04

תקציר

בפסק דין זה קיבל בית המשפט את הערעור בעניין זכאותו של המערער לקצבת נכות, בקובעו כי הפך לנכה ביום 14.8.91 וזכאי להטבות החל מיום 12.11.1991 לפי חוק הביטוח הלאומי. בית הדין האזורי קבע בעבר כי ניכוי בסך 17,620 ₪ תקף, שכן המערערת קיבלה תשלומים לאחר העבודה, למרות שלא היו ברשותה תלושי שכר. הערעור על ניכוי זה נדחה. בנוסף, נדחתה טענת המערער כי הובטח לו ביטוח בגין "אובדן כושר עבודה" במסגרת ביטוח המנהלים שלו, שכן הוא הודה כי לא ניתנה הבטחה כזו. בית המשפט דחה גם את התביעה בדבר אובדן קצבת שאירים לאשת המערער, שכן תנאי הזכאות לא התקיימו במועד פסק הדין. טענת המערער כי עבד שלוש שעות נוספות ביום לא נתמכה בראיות, ומשכך נדחתה תביעתו לגמול שעות נוספות. בית המשפט אישר את פסיקת הוצאות המשפט המקורית בסך 10,000 ₪ למערערת, שכן התערבות בפסיקת הוצאות היא נדירה. עם זאת, בית המשפט קיבל את הערעור וחייב את המשיב לשלם את כל הסכומים שהוטלו על החברה, תוך שהוא קושר את הנזקים להיעדר ביטוח מיום 14.8.91. המשיבים חויבו בהוצאות משפט משותפות, לרבות שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. בית המשפט הורה לבית המשפט המחוזי לסיים את הדיון בהקדם, כאשר פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים המעורבים ביום 7.11.05.