ת"א 1738/01

תקציר

התובע, חקלאי מטמרה, תבע שני נתבעים לפיצוי בגין הפסדים שנגרמו לכאורה כתוצאה משתילי מלון שקרסו, בטענה כי הזרעים שסופקו על ידי הנתבעת הראשונה (חברת הזרעים) ונבטו על ידי הנתבעת השנייה (חברת חישתיל) אינם מזן "עדן" טהור והיו פגומים. התובע טען כי הנתבעים התרשלו ולא נקטו זהירות סבירה, ודרש פיצוי בגין הנזקים. עם זאת, השופט מצא כי התובע לא הצליח להוכיח די הצורך אף אחד משלושת התנאים הנדרשים לפי סעיף 41 לפקודת הנזיקין כדי להעביר את נטל ההוכחה לנתבעים. כמו כן, קבע השופט כי התובע לא הצליח להוכיח את טענותיו לאי התאמה ופגמים בזרעים, או כל רשלנות אחרת מצד הנתבעים. תחת זאת, הראיות הראו כי התובע עצמו התרשל בהכשרת אדמתו לזריעה, ולכן לא יכול היה להעביר את הפסדיו לנתבעים. עוד קבעה השופטת כי לחברת הזרעים לא הייתה חובה לפרסם עמידות למחלות על גבי ארגזי הזרעים, והטענה בנושא זה אינה רלוונטית שכן התובעת לא בדקה את הקרקע טרם השתילה. בסופו של דבר, השופט דחה את התביעה והורה לתובע לשלם לכל נתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 9,500 שקל בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית.