חדל"פ 67039-07-24

תקציר

בית משפט השלום בחיפה, בפסק דינו בעניין טארק בדארנה (להלן: "היחיד"), החליט לבטל את הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון. החלטה זו נובעת מאי עמידה מתמשכת של היחיד בהוראות בית המשפט ובחובות הקבועות בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק"). **עקרונות משפטיים וחידושים:** פסק הדין מדגיש מספר עקרונות משפטיים מרכזיים המסדירים הליכי חדלות פירעון ומציג שיקולים מעשיים לבקשות עתידיות. * **"חסד המחוקק" וחובת תום הלב:** בית המשפט חוזר ומדגיש כי הליכי חדלות פירעון, בדומה להליכי פשיטת רגל קודמים, נחשבים לחסד חקיקתי, המציע לחייב מסלול לשיקום כלכלי. עם זאת, הזדמנות זו מותנית בהשתתפותו הפעילה ובתום ליבו של החייב. פסק הדין מדגיש כי "היד המושטת כלפי החייב מלווה בדרישה להתנהלות בתום לב". עיקרון זה הוא קריטי, שכן המטרה העומדת בבסיס הליכים אלה היא להציע התחלה חדשה תוך הכרה בנזק האינהרנטי לנושים שעלולים שלא לגבות את חובותיהם במלואם. התנהלות לא הוגנת או לא ישרה של החייב מערערת את ההצדקה לוויתור חקיקתי זה. עיקרון זה נתמך בהפניות למספר החלטות של ערכאת ערעור, כולל *ע"א 1193/21 רחמני נ. הכונס הרשמי*, המאשר במפורש את המשך הרלוונטיות של עקרונות אלה במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הנוכחי. * **חובת גילוי ושיתוף פעולה מוגברת:** בית המשפט מדגיש כי חובת תום הלב בהליכי חדלות פירעון מטילה על הפרט "חובת גילוי מוגברת". זה כולל חובה כוללת למסור את כל המידע הנדרש ולשתף פעולה באופן מלא עם הנאמן שמונה. אי הגשת דוחות הכנסות והוצאות חודשיים של היחיד, אי שיתוף פעולה עם הנאמן ואי גילוי מידע מהווים הפרה של חובה זו. פסק הדין מצטט *ע"א 6892/18 רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן* ומקרים נוספים כדי להמחיש את חשיבות העמידה בהתחייבויות אלה. * **השלכות של אי ציות ונטישה:** כישלונו העקבי של הפרט לתקן מחדלים, למרות הארכות מרובות שניתנו על ידי בית המשפט, מתפרש כנטישת ההליכים. החוק רואה בחוסר המעורבות הזה לא רק טעות פרוצדורלית אלא התעלמות מהותית מההליך, השוללת את החייב מיתרונותיו. * **תנאים לבקשות עתידיות ("הלכת אל-קצאזי"):** פסק הדין מפרט במפורש תנאים מחמירים לכל ניסיון עתידי של היחיד לפתוח בהליכי חדלות פירעון. הדבר מונחה על ידי התקדים שנקבע ב- *CA 8673/13 Gamil Alkatazi v. כונס הנכסים הרשמי* ("הלכת אל-קצאזי"), שאושר להליכים לפי החוק הקיים, כפי שעולה מרע"א 663/21 שיח' יוסף מנאר נ. נציב הליכי חדלות פירעון*. הלכת אלקצאזי, כאשר היא מיושמת כאן, מחייבת הפקדת סכום משמעותי (4,000 ₪) לקופת הממונה, בנוסף לקבלת אישור הנאמן למחדלי עבר ותשלום דמי חילוט בגין ההוצאות שהוציאו בפסק הדין שבוטל. חידוש זה משמש כגורם מרתיע מפני יישומים עתידיים קלים או לא תואמים. * **יישום כספים וזכויות נושים:** פסק הדין מפרט את הקצאת כל הכספים שנצברו בקופת היחיד לממונה. אלה יכסו תחילה את הוצאות ההליך, לרבות שכר טרחת נאמן ומפקח, בהתאם לתקנות הרלוונטיות. כל יתרה שנותרה תחולק בין הנושים, בכפוף לחוק החל. הוראה זו מבטיחה שכל הנכסים ינוצלו לטובת תהליך חדלות הפירעון ובעלי העניין שלו. לסיכום, פסק הדין בעניין *דארנא נ' נציב חדלות הפירעון* מדגיש את החשיבות הקריטית של תום לב, השתתפות פעילה וגילוי מלא של חייבים הנמצאים בהליכי חדלות פירעון. עמדתו הנחרצת של בית המשפט נגד אי עמידה, יחד עם התנאים המפורטים לכל בקשה עתידית, מחזקת את שלמות מסגרת חדלות הפירעון ומטרתה לאזן בין שיקום החייב לבין זכויות הנושים.