תא"מ 28386-02-20

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב עסקה שעלתה על שרטון בין לירן לחברת Todoboom, המפתחת פלטפורמות חדשניות לשיווק שותפים וחיפוש נותני שירותים. לירן תבע את טודובום, בדרישה לבטל את הסכם ההתקשרות ביניהם ולקבל בחזרה את הסכום ששילם, בטענה שהחברה הטעתה אותו ופעלה כהונאת פונזי. בינתיים, טודובום תבעה מנגד את יתרת הסכום שלא שולם במסגרת ההסכם. המחלוקת המרכזית הייתה האם טודובום רימתה את לירן והפרה את חוקי הגנת הצרכן, מה שמצדיק את ביטול ההסכם. הראיות שהוצגו וחוות דעת מומחה שמונה על ידי בית המשפט הפריכו את טענות הונאת הפונזי של לירן. גם טענותיו של לירן בדבר הטעיה בנוגע להתנהלותו וקשריו של תודובום בעבר לא הוכחו והתבססו על פרסומים ברשת שלא נתמכו בראיות קבילות. מאחר שלירן לא הוכיח זכות חוקית לבטל את ההסכם לאחר התקופה שנקבעה, קבע בית המשפט כי ניסיונו לעשות כן הפר את החוזה. משכך, דחה בית המשפט את תביעתו העיקרית של לירן והורה לו לשלם לתודובום את יתרת 22,500 השקלים בהתאם להסדר. עם זאת, בית המשפט אישר חלקית את תביעת לשון הרע שהגיש לירן נגד תודובום, ופסק לו 3,600 שקל. טענה זו עלתה מפוסט בפייסבוק של תודובום, בו ביקשה לקבל מידע על אי תשלום הוצאות בית המשפט, שלטענת לירן פגעו בשמו הטוב. למרות ההצדקה של טודובום לפוסט, בית המשפט מצא אותו כלשון הרע ולא הסיר אותו למרות אישור התשלום. כמו כן, נדחתה תביעתו של לירן בגין הפרת חובה חקוקה, שכן העבירות הפליליות שמנה אינן קשורות לחובות קונקרטיות שנועדו להגן עליו. ההודעות הלא נעימות שלירן קיבל מטודובום לא היוו איומים, ולירן לא הצליח להוכיח נזק כלשהו שנבע מהם. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו המשפטיות, אך לירן ותודובום חויבו לחלוק בשכר טרחת המומחה שמונה על ידי בית המשפט בשל התנהלותם הפרוצדורלית הבלתי מספקת של הנתבעים, לרבות היעדרותם מהדיונים. זכות הערעור הייתה שמורה לצדדים כדין. פסק הדין ניתן שלא בפניו ביום 14.12.2022.