עת"א 37109-10-09

תקציר

בית המשפט החליט לבטל את החלטת השחרור על תנאי של המשיב בשל אי תשלום פיצויי הקורבנות במסגרת הסדר הטיעון והעונש שהוטל. אי תשלום הפיצויים נתפס כהפרת אמונים ומעיד על חוסר חרטה וקבלת אחריות על מעשיהם. הדבר מהווה סכנה לציבור ואינו מכיר בחומרת הפשע שבוצע. בית המשפט מדגיש את חשיבות הפיצוי לנפגעי עבירה ואת התיקון לחוק המאפשר להם לקבל את הפיצויים שנפסקו על ידי בית המשפט. חוסר יכולתו הכלכלית של המשיב לשלם אינו תירוץ תקף, כפי שהיה ידוע בעת הסדר הטיעון. זאת ועוד, המשיב לא עשה כל מאמץ לפנות למרכז גביית הקנסות עד שחלף המועד האחרון לתשלום. פסקי דין קודמים תומכים אף הם בשיקול של אי תשלום פיצויים כסיבה מוצדקת לשלילת שחרור על תנאי, דבר המצביע על המסוכנות הנשקפת ועל היעדר הצדקה לשחרור. בית המשפט מגיע למסקנה כי החלטת הוועדה לשחרר את המשיב על תנאי הייתה בלתי סבירה ומצדיקה התערבות שיפוטית, במיוחד במקרה זה של פגיעה קשה בקורבנות פגיעים. לפיכך, העתירה מתקבלת, והחלטת הוועדה להעניק שחרור על תנאי מבוטלת.