ה"ת 45822-10-22

תקציר

בית המשפט מצא כי הפרת זכויות האדם בתפיסת רכוש היא פגיעה בזכות הקניין של הבעלים, ותפיסה כזו צריכה להתבצע רק כמוצא אחרון. בית המשפט גם לא מצא בסיס חוקי למסור לחשודים העתקים של צווים שהוצאו במהלך חקירה לפני הגשת כתב אישום, שכן הדבר עלול לשבש את החקירה. המבקשים ביקשו לעיין במסמכים הנוגעים לתפיסת רכושם, אך בית המשפט דחה את בקשתם, תוך שהוא מסתמך על מקרים קודמים שיצרו תקדים של אי גילוי חומרי חקירה לחשודים לפני הגשת כתב אישום. בית המשפט הדגיש כי חזקת ההגינות כלפי היחידה החוקרת והפגיעה הפוטנציאלית בחקירה גוברת על האינטרס של המבקשים לעיין בחומרים. בית המשפט קיבל את הטענה כי תפיסת רכושם של המבקשים הייתה מוצדקת לאור התשתית הראייתית לחשדם במרמה, זיוף והלבנת הון. עוד קבע בית המשפט כי היקף הרכוש שנתפס היה פרופורציונלי לחומרת העבירות שבוצעו. טענת המבקשים כי יש להשיב את הנכס בשל אי הארכת תוקפו של הצו על ידי המשיב במועד הוכרה כהתנהלות שגויה מצד המשיב, אך בית המשפט קבע כי אין בכך כדי לחייב את החזרת הנכס, מה גם שהחקירה קרובה לסיומה. בית המשפט הורה להחזיק בנכס שלושה חודשים נוספים תוך בחינה מעמיקה של טענות המבקשים, והמשיב הונחה ליידע את המבקשים על הממצאים. ההחלטה התקבלה בהיעדר הצדדים המעורבים.