בג"צ 876/07

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה בשל שיקול הדעת הרחב הנתון לשר הפנים מכוח חוק האזרחות בענייני מתן היתרי כניסה לישראל. החוק קובע כי בדרך כלל לא יינתנו היתרי אזרחות או שהייה לתושבי שטחים מסוימים, אלא אם כן הם עומדים בחריגים מסוימים. חריג אחד כזה הוא אם המבקש הוא מעל גיל 35, מה שמקנה לשר הפנים שיקול דעת בבחינת בקשות של תושבים. בהפעלת שיקול דעת זה, על השר לאזן בין הזכות לחיי משפחה של המבקש ובני משפחתו לבין האינטרס הציבורי, תוך שמירה על מידתיות והימנעות מפגיעה בזכויות אדם מעבר לנדרש. שיקול דעתו הרחב של השר בעניינים אלה מביא לכך שבית המשפט לא יתערב, במיוחד נוכח חומרת עברו הפלילי של המבקש ומידע מודיעיני המצביע על מעורבותו המתמשכת בפעילות פלילית. כמו כן נשקלה מעורבותו של המבקש בריבוי עבירות, לרבות גניבת רכב, ומסוכנותן לביטחון הציבור. לבסוף, בית המשפט מצא כי הנימוקים שסיפק שר הפנים לסירוב לבקשה היו מספקים, והסכים כי למדינה אין חובה להעניק מעמד לבעלי רישום פלילי, בהתחשב בכך שיש מספיק עבריינים בתוך אוכלוסיית המדינה עצמה. השופט א' רובינשטיין הדגיש את חוסר העניין של המדינה ב"ייבוא" עבריינים ואת העדפתם כ"ענף יצוא", ואילו השופט ס' ג'ובראן הסכים עם ההחלטה.