ת"א 45855-09-14

תקציר

התובע, שנפל ונפגע במלון הנתבע, שכנע את בית המשפט כי הנפילה נגרמה כתוצאה מרטיבות על הרצפה, ולכן נטל ההוכחה עבר לנתבע להוכיח אחרת, דבר שהנתבע לא עשה. בית המשפט קיבל את גרסת התובע לאירועים על פני זו של הנתבע, מה גם שהנתבע לא הציג ראיות מסוימות שהיו יכולות לסייע בעניינו. עוד קבע בית המשפט כי הרצפה הרטובה היוותה סיכון בלתי סביר, והיה על הנתבע לצפות מראש את האפשרות לתאונה כזו ולנקוט באמצעים למניעתה, דבר שלא עשה. לפיכך, בית המשפט מצא את הנתבע רשלן. באשר לתביעת הנזיקין של התובעת, בית המשפט פסק לה 46.8% נכות רפואית, המשקפת את נכותה התפקודית, ופסק לה 500,000 ש"ח בגין הפסדי שכר בעבר, 99,296 ש"ח בגין הפסדי שכר עתידיים, 65,000 ש"ח בגין סיוע בעבר ובעתיד מאחרים, 30,000 ש"ח בגין הוצאות בעבר ובעתיד ו-250,000 ש"ח בגין כאב וסבל. סה"כ 944,296 שקל. סכום זה הופחת ב-30% בשל אשמתו של התובע, ונוכו קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי, כך שהתובע נותר עם 661,008 ש"ח פיצויים. מאחר שסכום זה עולה על הפיצוי ששולם על ידי המכון, הורה בית המשפט לנתבעת לשלם לתובע את יתרת הסכום בסך 165,252 ש"ח, וכן שכר טרחת עו"ד והוצאות עדים. התובעת חויבה לשלם לנתבעת את חלקה בשכר טרחת מומחה מסוים, שכן תביעתה לנכות אורולוגית לא הייתה משכנעת. הנתבע חויב לשלם את פסק הבוררות תוך 30 יום.