רע"א 4039/13

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בסכסוך משפטי מורכב בו מעורבים מספר צדדים. בנק לאומי לישראל בע"מ (הבנק) תבע את לקוחותיו, המשיבים מילר והמשיבים אורן, אשר מכרו נכס למילר, בגין אי רישום משכנתא על הנכס לטובת הבנק כפי שהוסכם. הבנק תבע גם את המבקשים, עו"ד גבריאל דויטש, שייצג הן את מילר והן את אורן בעסקת המכר, ואת מגדל חברה לביטוח בע"מ, אשר ביטחה את אחריותה המקצועית של המבקשת, ביחד ולחוד, בגין רשלנות מקצועית. התיק נסוב סביב תקופת ההתיישנות החלה על תביעת הבנק. בית משפט השלום פסק לטובת הנתבעים, בקובעו כי תביעת הבנק הוגשה מחוץ לתקופת ההתיישנות. עם זאת, בית המשפט המחוזי חלק על כך וקיבל את ערעור הבנק, בקובעו כי עילת התביעה נגד המבקשים טרם פקעה בעת הגשת התביעה. בית המשפט המחוזי קבע כי יש לספור את תקופת ההתיישנות מהמועד שבו הפסיק מילר לעמוד בתשלומי ההלוואה, שהיה בדצמבר 2006, והורה כי התיק יידון מחדש בבית משפט השלום. לאחר מכן הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, שנדחתה ללא צורך בתגובה. השופט הגיע למסקנה כי הבקשה נגעה רק לבעלי הדין ולנסיבותיהם הספציפיות, ולא עוררה שאלות משפטיות או ציבוריות עקרוניות. לפיכך, פסק הדין המקורי נותר בעינו, והדיון הוחזר לבית משפט השלום להמשך הליכים.