ת"א 46916-12-19

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף, מחמת התיישנות והיעדר עילת תביעה. השופט קבע כי אין להכריע בטענת ההתיישנות, המבוססת על מחלוקת עובדתית מורכבת, בשלב מקדמי זה של המשפט. תחת זאת, יש לדחות אותה עד לבחינת גופה של התביעה. באשר להיעדר עילת תביעה, ציינה השופטת כי על בית הדין להיות זהיר בבואו לדון בבקשה לסילוק על הסף, השוללת מבעל דין את יומו בבית המשפט. מאחר שזכותם של הנתבעים להבין את הטענות נגדם אינה נפגעת, והם יכולים לטעון כנגד טענות אלה בשלב מאוחר יותר, נדחתה גם הבקשה לסילוק על הסף מחוסר עילה. בנוסף, השופט דחה את טענתם החלופית של הנתבעים לעיכוב ההליכים עד לסיום הליכים מקבילים במדינות אחרות. השופט הדגיש כי דוקטרינת "ההליכים התלויים ועומדים" נועדה לקדם יעילות פרוצדורלית ולמנוע החלטות סותרות. עם זאת, במקרה זה, למרות חפיפה מסוימת בין המקרה הנוכחי לבין ההליכים המקבילים באנגליה ובדלאוור, קיבלה השופטת את טענת התובעת כי מדובר בערוצי מעילה שונים שהתרחשו בזמנים שונים ומעורבים בהם חברות שונות. יתר על כן, השופטת הדגישה כי החשש מפני החלטות סותרות בנוגע למעילה הוקל על ידי התשתית העובדתית המפורטת שהוצגה בכתב התביעה. לפיכך, לא הייתה הצדקה להקפאת הליכים. לבסוף הורה השופט לנתבע לשלם לתובע 15,000 ₪ בתוספת מע"מ הוצאות משפט.