ע"פ 7045/12

תקציר

בית המשפט, לאחר שבחן את הערעור ושמע את טיעוני הצדדים, החליט לדחות את הערעור. העיקרון הכללי הוא שערכאות ערעור אינן משנות גזרי דין אלא אם נפלה טעות ברורה ומשמעותית או חריגה בוטה מנורמות גזר הדין. בית המשפט המחוזי איזן את שיקולי הענישה כראוי ותאם את מדיניות הענישה שנקבעה במקרים דומים, ובפרט בהצתה, הכרוכה בדרך כלל במאסר בשל הסיכון הגלום בעבירה. בית המשפט ציטט תקדימים שונים שבהם עבירות דומות הסתיימו בעונשי מאסר של שנתיים עד ארבע שנים ויותר. נסיבות חייו של המערער – היעדר עבר פלילי וחרטה – נשקלו, אך בית המשפט מצא לנכון את החלטת בית המשפט המחוזי שכן מדובר בעבירה של נקמה ותכנון, שהחמירו את חומרתה. אף שהמערער טען כי בית המשפט המחוזי הסתמך באופן שגוי על תיקון לחוק העונשין שלא חל בעניינו, אין בכך כדי להשפיע על עקביותו של בית המשפט בנורמות הענישה. בית המשפט התייחס גם לפערי הענישה בין המערער לנאשם אחר, תוך הדגשת התפקידים והנסיבות השונות, ובכך הצדיק את ההבדל. המערער נדרש לרצות את עונשו החל מיום 7.4.2013, תוך הסדרים ליצירת קשר עם שירות בתי הסוהר לצורך אפשרות למיון מוקדם.