ת"א 53637-01-12

תקציר

התובע, אלדד, אזרח ישראלי המתגורר בארה"ב, תבע את בן דודו יואל ואת העובד של יואל, תום, יחד עם נתבע שלישי, שמחון, על נכס הממוקם ברחוב יער הדבש 13 בגני מודיעין, חשמונאים. אלדד טען כי נתן לנתבעים ייפוי כוח לרכוש עבורו את הנכס, אך הם הפרו את חובת הנאמנות שלהם. בתחילה ביקש אלדד מספר סעדים, ביניהם צו מניעה האוסר על הנתבעים להשתמש בייפוי הכוח ומצהיר על סיום המחאת ייפוי הכוח. עם זאת, בסיכומיו השמיט אלדד חלק מהסעדים המבוקשים ושינה באופן מהותי את עמדתו. הנתבעים הציגו גרסה שונה לאירועים, וטענו כי אלדד שימש כאיש קש וכי הסכם המכר בין שמחון לאלדד היה למראית עין בלבד. לדבריהם, יואל היה הבעלים בפועל של הנכס, ושמו של אלדד שימש לקבלת משכנתא. בית המשפט מצא מספר בעיות בגרסתו של אלדד לאירועים, וציין כי עדותו הייתה מפותלת ומתחמקת, מלאת חורים וספקות, וסותרת ראיות אחרות. כך למשל, אלדד טען כי רצה לרכוש נכס ברחובות אך עבר לאופציה החשמונאית מבלי לברר פרטים בסיסיים. הוא גם לא הסביר מדוע גילה מעורבות משמעותית בעסקה פוטנציאלית אחרת, אך לא היה מעורב בנכס שעל הפרק. יתר על כן, טענתו של אלדד כי לא היה מודע למשכנתא שנלקחה על שמו הייתה בעייתית, במיוחד לאור העובדה שחתם על הצהרת מוטבים לבנק. בית המשפט שמע גם חוות דעת של מומחים לגבי עלות הבנייה ושווי הנכס, תוך פערים ניכרים בין ההערכות. המומחה מטעם הנתבעים נמצא כבעל בעיות אמינות מסוימות, ואילו המומחה מטעם התובע נקט בשיטת הערכה בעייתית ומסקנותיו היו בלתי סבירות. למרות סתירות מסוימות וקשיים בגרסת הנאשמים, מצא בית המשפט את גרסתו של יואל עולה בקנה אחד עם ראיות אחרות. עדותו של שמחון תמכה בטענתו של יואל כי אלדד היה איש קש והסכם המכר היה למראית עין. משכך, דחה בית המשפט את טענת אלדד כי הנתבעים הפרו את חובת האמונים שלהם. מאחר שאלדד לא הצליח להוכיח את גרסתו, התביעה נדחתה. אלדד חויב לשלם לנאשמים 1 ושכר טרחת עורך דין, בסך 75,000 ₪ לנאשמים 1 ו-2, ו-10,000 ₪ לנאשם 3. ההפקדות שהפקיד אלדד בבית המשפט יועברו לנאשמים בגין אישומים אלה. עוד הורה בית המשפט כי אם הנתבעים ימכרו את הנכס, הם ישתמשו בתמורה הראשונית לפירעון יתרת המשכנתא. לבסוף הוסר צו המניעה שניתן ביום 12.12.12.