ע"א 8296-04-24

תקציר

פסק הדין דן בערעורים על החלטת בית משפט קמא כי על המערערים לשלם למשיב דמי תיווך. הטענה הראשונה בדבר תניית השעיה בהסכם המכר נדחית שכן תנאי ההשעיה התקיים בטרם יכלו המערערים לבטל את החוזה, והמערערים אף ביקשו לאכוף את החוזה בהמשך. בית המשפט דוחה גם את הטענה כי המשיב נעדר זכאות לדמי תיווך בשל הפרת חובת הנאמנות ותום הלב שלו. נמצא כי המשיב פעל בנאמנות והמערערים לא הסתמכו עליו לצורך מידע על הנכס. במקום זאת, הם היו מיוצגים על ידי עורך דין והייתה להם גישה למידע הרלוונטי. בית המשפט דוחה גם את הטענה כי המשיב פעל לטובת המוכרים, וקובע כי מעורבותו במו"מ הייתה ראויה ולא הפרה חובות כלשהן. זאת ועוד, בית המשפט אינו מוצא הפרה של סעיף 12 לחוק המתווכים, האוסר על התערבות בהכנת מסמכים משפטיים, שכן המערערים היו מיוצגים על ידי עורך דין, ותפקידו של המשיב הצטמצם לסיוע בהסכמים מסחריים. ככלל, הערעור אינו משכנע, והחלטת בית משפט קמא המקורית מתקבלת. הערעור נדחה, והמערערים נדרשים לכסות את הוצאות המשיב בנוסף לשכר טרחתם המשפטי.