ת"ק 30118-01-22

תקציר

השופט דחה את התביעה נגד מומחה שמונה על ידי בית המשפט מכמה סיבות. ראשית, התובעים ניסו לעקוף את החלטת בית המשפט לענייני משפחה, שצידד בנתבע, והדרך הראויה לערער על החלטה זו הייתה באמצעות ערעור, שהתובעים הודו כי הגישו אך לא גילו את תוצאותיו. שנית, לגופו של עניין, טענת התובעים הייתה ניסיון להתדיין מחדש בעניין שכבר הוכרע, ולא הייתה הצדקה להליך מקביל. התובעים לא הציגו חוות דעת מומחה סותרת, ואף לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם. מאחר שהמומחה מונה על ידי בית המשפט, ממצאיו אומצו בדרך כלל, אלא אם כן היו סיבות משכנעות שלא לעשות כן, שלא היו קיימות במקרה זה. בנוסף, עדויותיהם והתכתבויותיהם של התובעים עצמם תמכו בטענות הנתבע והביעו שביעות רצון ממאמציו הראשוניים של המומחה, למרות כישלון משימתו בסופו של דבר. השופט הדגיש את הבעייתיות בהתרת תביעות כאלה נגד מומחים מטעם בתי המשפט, מה שעלול להוביל למבול של תביעות סרק ולערער את עקרון סופיות פסקי הדין. התובעים למעשה לא היו מרוצים מהתוצאה והשתמשו בתביעה זו כהליך ערעור לא תקין. מטעמים אלה נדחתה התביעה, והתובעים חויבו לשלם הוצאות משפט מופחתות בסך 3,000 ₪ בתוך 30 יום.