ע"א 601/68

תקציר

ערעור זה של הרשות מערער על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי שלא לקבל כראיה אמירה של אדם בשם פרייטג במשטרה לפני מותו. המערערים תבעו את המשיבים, דירקטורים בחברה, לתשלום של 50,000 ₪ בגין מכירת אגרות חוב, שבוצעה לכאורה על ידי פרייטאג בשם החברה. המערערים ביקשו להשתמש בהודעתו של פרייטאג כדי להוכיח את סוכנותו ולשנות את תנאי החוזה. בית המשפט המחוזי סירב בנימוק של עדות שמיעה. המערערים טענו כי האמירה צריכה להיות קבילה כמו: 1) היא נוגדת את האינטרס הכלכלי של פרייטג; 2) ניתן במסגרת תפקידו; 3) הודאה של סוכן או אדם מורשה; 4) קביל על פי החוק האנגלי, אשר צריך לחול לפי סעיף 46 של צו המלך במועצה 1922 או לפי החוק הרצוי; (5) הנדרש על פי כללי הצדק הטבעי. השופט קיסטר לא הסכים ודחה את הערעור. הודעתו של פרייטג לא עמדה בתנאי הקבילות שכן היא נעדרה אינטרס כספי מנוגד ולא ניתנה במסגרת תפקידו. החוק האנגלי בדבר קבילות ראיות לא חל באופן מקומי וחוק הראיות משנת 1938, אותו ביקשו המערערים, סתר את החקיקה המקומית. הצדק הטבעי לא נפגע והשופט לא נדרש לעיין בתוכן ההצהרה שהיה נגיש לבאי כוח המערערים.