עפ"ת 72346-05-24

תקציר

במקרה דנן נדחה ערעורו של המערער על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בעכו. המערערת נעצרה על ידי המשטרה ביום 11.5.2023 בגין שימוש בטלפון שלה בזמן נהיגה. עם זאת, בשל בעיה טכנית, הקצין לא יכול היה לספק מיד את הדו"ח הכתוב והודיע לה שהוא יישלח בדואר. הדו"ח הוחזר בסופו של דבר כ"לא נדרש" לאחר שנשלח בדואר רשום. בעקבות זאת, היא קיבלה הזמנה להשתתף בקורס נהיגה עקב צבירת נקודות, שכלל את דו"ח הנושא. המערערת טענה כי מעולם לא קיבלה את הדו"ח וביקשה הארכת מעצר, בטענה כי שוחררה בלעדיו. בית משפט קמא דחה זאת, והדגיש כי היא בחרה לקבל את הדו"ח בדואר ואחראית למעקב. במהלך הערעור הוצגו ראיות המאשרות כי הדו"ח נשלח והוחזר, דבר המצביע על עמידה בנטל המסירה המוטל על המדינה. בית המשפט מצא כי המערערת לא הצליחה להפריך את חזקת המסירה לפי תקנה 44א, המאפשרת חזקה כזו אם ההודעה נשלחת בדואר רשום. למרות שטענה נגד תוקפה של החזקה, בית המשפט ציין כי הפוטנציאל של הדו"ח להגיע אליה התממש, שכן היא ידעה על קיומו של הדו"ח מהמפגש המשטרתי. בנוסף, ראיות וידאו אישרו את הודאתו של המערער בעבירה. לפיכך, הערעור נדחה מאחר שהמערערת לא הראתה טעם משמעותי להארכה, ואף לא נמצאה כל אינדיקציה לעיוות דין אפשרי.