ת"א 1408/02

תקציר

התובע, שהיה בעל נכס בתל אביב ושילם "כופר חניה" לרשות המקומית במסגרת בקשה לשימוש חורג בנכס כמרפאת שיניים, הגיש תביעה ייצוגית. הם טענו כי הכופר, המהווה דרישה לקבלת היתר, הוא מס שנקבע שלא כדין. התובע ביקש סעד הצהרתי, האוסר על הנתבעים להמשיך ולגבות כופר זה, וכן פיצוי כספי עבור הקבוצה אותה ייצגו. במקביל לתביעה, הגיש התובע בקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, לה התנגדו הנתבעים. הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה על הסף. בית המשפט נעתר לבקשת הנתבעים, וקבע כי אין צורך להמתין לחקיקה חדשה של תובענות ייצוגיות, וכי התביעה אינה עומדת בדרישות התובענה הייצוגית לפי התקנות הקיימות. כמו כן, התביעה לא הוגשה בתום לב, וקיימים מנגנונים חלופיים. השופט הורה לתובע לשאת בהוצאות ובשכר הטרחה, בסך 20,000 ₪. החלטה זו התקבלה ללא נוכחות הצדדים וניתנה ביום 9.2.06.