ת"א 3782-02-19

תקציר

התובע, מו"ל, תבע את הנתבע, בעל חנות ספרים, בגין הפרה עקיפה של זכויות יוצרים לפי סעיף 48 לחוק זכות יוצרים, בגין מכירת גרסאות מזויפות של שניים מכותרי התובעת: ספרי מדע לכיתות ה' ו-ו'. הנתבע טען כי הספרים אינם מזויפים וכי לא ידע על זיופים, שכן הם נרכשו ממשווק מורשה. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי התובע הצליח להוכיח כי הספרים המדוברים אכן מזויפים וכי הנתבע העמיד אותם למכירה בחנותו. עוד קבע בית המשפט כי הנתבע ידע או היה עליו לדעת על אופיים המזויף של הספרים. זאת, בהתבסס על מספר גורמים: ההבדלים החזותיים הברורים בין הספרים האותנטיים למזויפים, טענת הנתבע כי רכש באופן בלעדי מעוסק מורשה, ואי הצגת כל ראיה שתתמוך בטענה זו או הסיבה לכך שהמשטרה סגרה את התיק נגדו, למרות שהיו ברשותה האמצעים לכך. באשר לפיצויים, בית המשפט הכיר בזכותה של התובעת לתבוע עד 100,000 ₪ לכל הפרה לפי סעיף 56 לחוק זכות יוצרים. בהתחשב בנסיבות, לרבות מספר הספרים המזויפים וחוסר היכולת של הנתבע למסור מידע רלוונטי, פסק בית המשפט לתובע פיצוי בסך 30,000 ₪, לצד 4,000 ₪ הוצאות משפט ו-7,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. הנתבע חויב לשלם סכומים אלה בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, או לעמוד בפני הפרשי ריבית והצמדה נוספים.