ע"א 23852-09-14

תקציר

פסק הדין הנדון, שסובב בעיקר סביב חיובים כספיים בגין השכרת רכב, יעמוד ברובו ללא שינוי, על פי פסק הדין של ערכאת הערעור. השופט יעקב שינמן קבע כי אין מקום להתערב בממצאיו העובדתיים או במסקנותיו המשפטיות של בית משפט קמא, למעט במקרה אחד, בשל מהימנות העדים וסבירותו של פסק הדין. הערעור על החיוב בגין השכרת רכב יונדאי, עליו חתמה המערערת על חוזה, נדחה. בית המשפט לא מצא סיבה לחלוק על החלטתו של בית משפט קמא לחייב את המערערת בסכום הנקוב בחוזה, חרף טענות ההגנה בדבר הוספת המחיר לאחר מעשה. עדותו של מר כחלון, עד התביעה, הועדפה על פני עדותה של המערערת, במיוחד נוכח ניסיונה להטעות את בית המשפט. לגבי השכרת סובארו, פסק הדין שונה. החלטתו של בית משפט קמא לחייב את המערערת התבססה על עדותו של כחלון, שכן הסכם השכירות של רכב זה היה שונה מזה של יונדאי, ללא פרטים מוגדרים, לרבות דמי השכירות. במקרים כאלה, כאשר תביעה מבוססת על עדות אחת, על בית המשפט לספק נימוק לקבלתה. בהתחשב בנסיבות – לרבות השכרות קודמות של אותו רכב והתנהגותם המפוקפקת של כל הצדדים – קבע השופט כי עדותו של עד התובע, כחלון, זקוקה לביסוס נוסף. לפיכך, הערעור מתקבל רק ביחס לדמי השכירות של סובארו, אותם יש להפחית מסכום פסק הדין הכולל, לצד הפחתת שכר טרחה והוצאות. משכך, הסכום שנגבה מהמערערת בגין השכרת יונדאי עומד בעינו, וכך גם מרבית החלטות בית משפט קמא. לבסוף, חויב המערער לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב, בסך 7,200 ₪, בתוך 30 יום.