סע"ש 22761-05-15

תקציר

פסק דין זה דן בנסיבות בהן יתערב בית הדין בהחלטת מעסיק בנוגע לזהות העובדים שפוטרו במסגרת צמצום פיטורים. על בית המשפט להתערב בהחלטה אם היא נעשתה שלא בצדק או בקריטריונים פסולים ובלתי מתקבלים על הדעת. במקרה זה טען המבקש, עובד החברה המשיבה, כי ההחלטה לכלול אותו ברשימת המועמדים לפיטורים הייתה כוזבת ומבוססת על נקמנות אישית. עם זאת, בית המשפט מצא כי ההחלטה התקבלה משיקולים ענייניים, וכי טענות המבקש בדבר מניעים זרים אינן מבוססות. המבקשת לא הוכיחה כי על המשיבה מוטלת החובה לנהל רישום של הישיבות בהן התקבלו החלטות בדבר פיטורי עובדים, מה גם שהדיונים התנהלו בנוכחות ועד העובדים. עוד קבע בית הדין כי ההחלטה לא התקבלה ללא הסכמתו האמיתית של ועד העובדים, וכי טופס ההסכמה של המבקש לא נבע מהטעיה. זאת ועוד, רבות מטענות המשיב לא נדונו על ידי בית המשפט שכן הן היוו הרחבה של הטענות, ועובדות ומסמכים חדשים הוצגו ללא הסכמת המבקש או אישור בית המשפט. בית המשפט סירב להיעתר לבקשת המבקש לסעד זמני, בקובעו כי זכותו הניהולית של המשיב והנזק שנגרם למשיב עולים על הנזק שנגרם למבקש. בנוסף, חוסר תום הלב והניקיון של המבקש באופן התנהלותו מול המשיב והצגת עניינו בפני בית המשפט השפיעו על ההחלטה לדחות את בקשתו. ככלל, בית המשפט התרשם כי הכללתו של המבקש ברשימת המועמדים לפיטורים הייתה מוצדקת ובהתאם להוראות הסכם ההבראה, ולפיכך דחה את הבקשה והורה למבקש לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב.