עת"מ 54968-06-12

תקציר

העותרים הגישו בקשה למשיב, בבקשה לרישיון לישיבת ביקור עבור העותר לפי סעיף 3א(ג1) לחוק הכניסה לישראל, המקנה לשר הפנים שיקול דעת להאריך אשרה לעובדים זרים התורמים תרומה מיוחדת וחריגה למשק או לחברה. עם זאת, המשיבה, תוך אימוץ המלצת הוועדה המייעצת, דחתה את הבקשה אך ורק על סמך התנהלות העותר ומחדלי העותרים בהסדרת מעמדו של העותר. העותרים טענו כי החלטת המשיב פגומה משום שלא שקלה את מומחיותו של העותר ואת הנסיבות המיוחדות הנדרשות על פי דין. בית המשפט הסכים עם העותרים, וקבע כי המשיב חרג משיקול דעתו בכך שלא בחן את הבקשה לגופה ושקל רק את התנהלות העותרים. השופט פסק לטובת העותרים והורה למשיב לשקול מחדש את הבקשה תוך התחשבות בכל הגורמים הרלוונטיים, לרבות מומחיותו של העותר ונסיבותיו המיוחדות. ההחלטה בוטלה ויש לקבל החלטה חדשה הכוללת שיקול דעת של כל השיקולים הרלוונטיים. העתירה התקבלה באופן חלקי, ומאחר ששני הצדדים היו אשמים, לא נפסקו הוצאות.