ת"א 45910-11-16

תקציר

הסכסוך בין התובעים, שהם עורכי דין, לבין הנתבע, לקוחם לשעבר, נסוב סביב שכר טרחה שנקבע בהסכם שכר טרחה. התובעים תבעו שכר טרחה נוסף על בסיס פסק דין הצהרתי שהתקבל לטובת הנתבע, ואילו הנתבע סירב לשלם בטענה כי פסק הדין אינו קובע סכום כספי וכי התובעים לא ייצגו אותו באופן מלא. בית המשפט מצא כי דרישת התובעים לתשלום נוסף הייתה מוקדמת מדי, שכן התביעה הכספית עדיין מתנהלת, ולא נקבע הסכום הכספי לו זכאית הנתבעת. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי התנהלות התובעים הובילה את הנתבע לפנות לייצוג משפטי אחר, ועל כן הנתבעת לא פיטרה את התובעים. גם טענת התובעים כי על הנתבע לשלם סכום קצוב אם יעביר את ייצוגו לעורך דין אחר נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי לנתבע לא הייתה ברירה אמיתית בעניין. בנוסף, דחה בית המשפט את תביעתה שכנגד של הנתבעת להחזר חלקי של שכר הטרחה, תוך הכרה בעבודתם של התובעים בהשגת פסק הדין ההצהרתי. בסופו של דבר, הן התביעה העיקרית והן התביעה שכנגד נדחו, והתובעים חויבו לשאת בהוצאות הנתבע ובשכ"ט עו"ד בסך 18,000 ₪.