רע"פ 8106/15

תקציר

בפסק הדין נקבע כי רשות הערעור במקרה זה שמורה למקרים חריגים בהם מדובר בשאלות משפטיות כבדות משקל או בסוגיות ציבוריות עקרוניות, או שקיים חשש לעוול למבקש. נמצא כי הבקשה הנוכחית אינה עומדת באמות מידה אלה, שכן היא נוגעת באופן ספציפי לאינטרסים של הצדדים המעורבים ואינה מעוררת שאלות משפטיות מהותיות. הפסקה מוסיפה ומזכירה כי גם אם היו נדונים לגופו של עניין, טענות המבקשים מבוססות בעיקרן על ממצאים עובדתיים של בית המשפט לעניינים מקומיים, שקשה לערכאת ערעור להתערב בהם. הפסקה מדגישה את התרשמותם הישירה של עדים מבית המשפט לעניינים מקומיים ואת הקושי להתערב בממצאיהם העובדתיים. ערכאת הערעור אינה רואה עילה להתערב בקביעותיו של בית המשפט לעניינים מקומיים בדבר אשמתם של המבקשים או בדחיית טענתם לאכיפה בררנית. זאת ועוד, בית המשפט אינו מוצא כל הצדקה לטענתו של המבקש מס' 2 כי לא היה מקום להעמידו לדין משום שלא היה בעל הקרקע. הסעיפים הרלוונטיים בחוק התכנון והבניה חלים על כל מי שמבצע או משתמש בבנייה חורגת על הקרקע. משכך, בקשת רשות הערעור נדחית.