עת"מ 26480-11-16

תקציר

קביעתו של בית המשפט היא כי הבקשה לצו ביניים נדחית. בקשה זו ביקשה להמשיך את השימוש בגן ציבורי כבית כנסת זמני בסופי שבוע ולמנוע את פינוי המבקש מהמקום. בנוסף, היא ביקשה לעצור את תהליך הקצאת הקרקע לבית כנסת קבוע בשכונה. בית המשפט הבחין בין שתי הבקשות. לגבי הראשון, למבקש היה אישור זמני בלבד לשימוש בגן לחגי תשרי ולא לתקופה ממושכת. בכך שהמשיך להשתמש במקום ללא אישור רשמי, פעל המבקש באופן חד צדדי ולא יכול היה לטעון לשמירת הסטטוס קוו. יתר על כן, בית המשפט מצא כי המבקשת לא הוכיחה סיכויי הצלחה מספיקים בתביעות ההפליה שלה כלפי המשיב. אשר לבקשה השנייה, הליך הקצאת הקרקע הקודם הסתיים שנים קודם לכן, והמבקש לא נקט כל פעולה כדי לערער על ההחלטה שהתקבלה אז. גם המבקשת השתתפה בהליך ההקצאה החדש, ולכן בקשתה לצו מניעה נגדה אינה עקבית. בית המשפט קבע כי על המבקש למצות תחילה את כל האפשרויות במסגרת הליך ההקצאה ורק לאחר קבלת החלטה, הוא יכול לערער עליה במידת הצורך. ככלל, סיכויי הצלחת הבקשה נחשבו נמוכים, ומאזן הנוחות לא הצדיק את קבלתה. עם זאת, בית המשפט הכיר בטענות האפליה של המבקש ועודד את המשיב למצוא פתרון זמני לצרכי התפילה שלו תוך זירוז הליך השיבוץ. פסק הדין נחתם בהבעת אכזבה מחוסר ההסכמה בין המבקש לבין העמותה האחרת המעורבת, ודחק בהם לבקש פיוס.