פש"ר 287/06

תקציר

פסק דין ניתן בתגובה לבקשת חייב להיות מוכרז פושט רגל. השופט דחה את הבקשה, ביטל את הצו הקודם לכינוס נכסים של החייב והסיר את המגבלות על החייב. החלטה זו התקבלה מתוך חוסר תום לב מצד החייב. השופטת קיבלה את הטענה כי החייב לא הרים את הנטל להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב, וציינה כי החייב לא ניהל מערכת הנהלת חשבונות מסודרת ולא הסביר היעלמות מלאי גדול מעסקו. בנוסף, הימנעותו של החייב מלהסביר את נסיעותיו לחו"ל ואת בחירות אורח חייו בתקופה של קשיים כלכליים נתפסה כמעידה על חוסר תום לב. השופט הצביע גם על הימנעותו של החייב מלהגיב לחוות הדעת של ה-CANR ועל חוסר שיתוף הפעולה הכללי שלו עם הליכי פשיטת הרגל. גם התנגדות הנושים להכרזה על פשיטת רגל, בטענה לאורח חייו הראוותני של החייב, נלקחה בחשבון. ככלל, התנהלותו של החייב, הן לפני הליך פשיטת הרגל והן במהלכו, נתפסה כמעידה על זלזול ברווחתם הכלכלית של נושיו, ומשכך נדחתה הבקשה להכרזת פשיטת רגל.