תפ"ח 4256-06-09

תקציר

בית המשפט קבע כי כל פרט שיש בו כדי לחשוף את זהותו של המודיע המשטרתי, נ"צ 270/02, חייב להישאר חסוי כדי להגן על האינטרס הציבורי. חשיפת זהותו של המודיע עלולה לסכן את ביטחונם ולשבש חקירות משטרה עתידיות. עם זאת, השופטים, ובראשם הנשיא שיף, קובעים גם כי לנאשמים יש זכות למשפט הוגן ועליהם להיות מסוגלים לטעון הגנה יעילה. לפיכך, על בית המשפט לאזן בין שני אינטרסים אלה: זכות הציבור לדעת וזכותו של הנאשם למשפט הוגן מול הצורך להגן על זהותו של המודיע. הצדק דורש לחשוף כל ראיה חיונית להגנה, גם אם משמעותה פגיעה באינטרסים ציבוריים. האינטרס החיוני של המדינה בהגנה על מודיעים חייב להיכנע לאינטרס הצדק. השופטים מגיעים למסקנה כי יש לחשוף כל ראיה שיש בה ספק סביר באשמתו של הנאשם. במקרה הספציפי, בית המשפט מורה כי חומר נוסף הקשור לאמינותו של המודיע, שלא נחשף קודם לכן להגנה, ישותף עם הסנגורים. בכלל זה פרטים שהמודיע ייחס לנאשם אך לא נרשמו. לתביעה ניתנת האפשרות להרחיב את הפרפרזה הקיימת שנמסרה להגנה, או למשוך פרטים אלה מהתיק שלהם. עוד קובעים השופטים כי אין צורך לחשוף חלק מהחומרים המבוקשים, כגון עדותו הקודמת של המודיע, שכן הם אינם חיוניים להגנה. פסק הדין נועד לאזן בין הבטחת משפט הוגן לבין הגנה על זהותו של המודיע. ההחלטה מתקבלת למען הצדק ויש ליישמה באופן מיידי.