ע"א 4690/20

תקציר

בתיק משפטי מורכב זה, בחן בית המשפט מצב בו התקיימו שתי מערכות של הסכמים בין הצדדים: הסכמים גלויים בכתב והסכמים נסתרים בעל פה. בתחילה, ההסכמים הפתוחים הצביעו על כך שנכס הושכר ולאחר מכן נמכר לפישובים. עם זאת, ההסכמים הסמויים, שנחשפו במהלך המשפט, קבעו כי הנכס יימכר בסכום גבוה יותר. למרות שההסכמים הנסתרים הוכרו על ידי בית משפט קמא ולא עורערו בערעור, הנושא המרכזי היה ביטול כל ההסכמים בשנת 2016 בשל קשיים כלכליים מצד משפחת פישוב. נקודת המחלוקת העיקרית הייתה סביב היקפו של הסכם ביטול. סעיף 6 להסכם זה ויתר לכאורה על כל התביעות בין הצדדים, אך הייתה מחלוקת האם ויתור זה כלל תביעות הן במסגרת ההסכמים הגלויים והן במסגרת ההסכמים הסמויים. בית המשפט הכריע במחלוקת הפרשנית תוך התמקדות באיתור כוונתם הסובייקטיבית של הצדדים בעת שהתקשרו בהסכם הביטול. פסק הדין, שנתמך בניתוח מפורט של תמלילי השיחות והתשלומים שבוצעו, קבע כי הסכם הביטול נועד לפתור את כל הסוגיות בין הצדדים, ולכן הערעור נדחה. אמנם היה ויכוח בין השופטים על החלת כללים פרשניים שונים על סוגי חוזים שונים, אך בסופו של דבר לא השפיע על פסק הדין לדחות את הערעור. בית המשפט פסק למשיב הוצאות מינימליות בגין מצגים מטעים בהליכים קודמים.