ע"פ 6643/20

תקציר

לאחר עיון בתיק ובטיעונים שהציגו הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין טעם מהותי להיעתר לערעור. ערכאת הערעור מתערבת בגזר הדין רק במקרים חריגים בהם נפלה טעות משמעותית בשיקול הדעת או סטייה ממדיניות הענישה המקובלת, שלא אירעה כאן. בית המשפט המחוזי כבר שקל את עובדות כתב האישום המתוקן ואת האינטרסים של המעורבים האחרים. אמנם היה תיקון קל לגבי מספר גזרי הדין שניתנו, אך הדבר לא השפיע על התוצאה. גם הטענות בדבר יחס לא שוויוני או פגמים פרוצדורליים, לרבות אלה הכרוכים במחסומי שפה בהכנת הדו"ח, לא הוכחו, שכן הטעויות תוקנו. למרות השיפור האישי של זוהדי וההכרה במעשיו הפסולים, בית המשפט שמר על חומרתן של עבירות המס, במיוחד כאשר מדובר בסכומים משמעותיים לאורך זמן, המצדיקים עונש מאסר. בית המשפט מצא כי העונש תואם את המדיניות למקרים דומים והולם בהתחשב בנסיבות. הערעור נדחה, וזוהדי נצטווה להתחיל את ריצוי עונשו במרכז הרפואי ניצן. פסק הדין הדגיש את החשיבות של קיום הליכים רשמיים בשפה המועדפת על הנאשם, הכרה במעמדה הרשמי של השפה הערבית בישראל והבטחת עמידה עתידית בהכנת הדו"ח.