ע"א 8923/08

תקציר

בעניין מטמור בע"מ (מטמור) נגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ (הבנק), ערערו הצדדים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בעניין נזקים שנגרמו לבנק עקב שעבוד לא ממומש על דגנים שאוחסנו על ידי מטמור עבור אמיגה ממגורות בע"מ (אמיגה). בתחילה התחייבה אמיגה להעביר לבנק 25,000 טון דגנים, כולל דגנים שאוחסנו במטמור. עם זאת, כאשר מונה כונס נכסים בשל בעיותיה הפיננסיות של אמיגה, נמצאו במתקן מטמור רק 4,097 מתוך 10,500 הטונות הצפויות, כך ש-6,403 טון נותרו ללא דיווח. הבנק תבע פיצוי ממטמור בגין אי התאמה זו, בטענה כי השעבוד תקף על כל הדגנים המאוחסנים. מטמור ערערה על כך, וטענה לזכויות עליונות על התבואה בשל עסקה נפרדת עם אמיגה ופגמים לכאורה ביצירת השעבוד. עם זאת, בית המשפט אישר את תוקפו של השעבוד ודחה את טענותיה של מטמור לזכויות עליונות או לפעולות קיזוז, וקבע כי אין להן בסיס חוקי לשמור על התבואה. בית המשפט הורה למטמור לפצות את הבנק אך גם ניכה סכומים שאמיגה חייבת למטמור בגין דמי אחסנה והובלה. גם מטמור וגם הבנק ערערו. מטמור ערערה על הפיצויים המגיעים לה, ואילו הבנק התנגד לניכוי חובותיה של אמיגה. בית המשפט שמר על מרבית פסיקותיו המקוריות אך שינה את חישוב הפיצוי על פי שער החליפין הנכון, והפחית אותו מעט. ערעורה של מטמור נדחה ברובו מאחר שטענותיה השונות נעדרו ראיות מספיקות או ביסוס משפטי. בית המשפט הגיע למסקנה כי למטמור אין טענה משפטית עדיפה על הדגנים כנגד שעבוד הבנק, וקבע כי השעבוד צריך לגבור מבחינת הזכויות על הדגנים, ולפיכך הבנק זכאי לפיצוי בגין אי יכולתו לממש את השעבוד על הדגנים החסרים.