בד"מ 150/02

תקציר

הכרעת הדין מוצאת את הנאשם, עורך דין במקצועו, אשם בכל הסעיפים כמפורט בתלונה שהוגשה נגדו. הנאשם הואשם בכך שלא העביר ללקוחתו, גב' מ. ר. ח., תשלומים שקיבל עבורה, בסך כולל של 18,514.76 ₪. הוא גם לא יידע את מרשו על קבלת תשלומים אלה. הנתבע טען כי הכסף נשמר כפיקדון, אך לא סיפק כל ראיה לכך והודה כי הכסף ייתבע בסופו של דבר כשכר טרחה. הוא גם טען טענה כוזבת לפיה הלקוח מקבל תשלומי תחזוקה שוטפים. לאורך כל הדיונים לא הציג הנתבע כל ראיה שתתמוך בטענותיו, סתר את עצמו במספר הזדמנויות, והתנהלותו נמצאה בלתי מקצועית ובלתי הולמת. בית הדין הגיע למסקנה כי הנאשם לקח את כספו של מרשו שלא כדין וניסה לטייח את מעשיו, שנמצאו כעבירות משמעת חמורות ביותר. בהתחשב בחומרת העבירות, שכללו חוסר נאמנות, חוסר מסירות והתנהגות שאינה הולמת משפטן, החליט בית המשפט כי יש מקום לענישה חמורה. הנאשם הורחק לצמיתות מלשכת עורכי הדין, ובנוסף הוטלה עליו השעיה זמנית, שבמהלכה עליו לסגור את משרדו.