ת"א 47154-06-14

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעות התובעים לפיצויים בעקבות פינוי מקרקע בה תפסו. בית המשפט בחן האם התובעים מחזיקים בזכויות במקרקעין או זכאים לפיצוי מכוח שתי עילות עיקריות: עשיית עושר ולא במשפט והחזקה ארוכת שנים. בית המשפט מצא כי לתובעים לא היו זכויות קניין חוקיות, שכן תפיסתם במקרקעין הייתה בלתי מורשית ובנייניהם נעדרו היתרים כדין. התובעים לא נחשבו כמי שביצעו שיפורים הראויים לפיצוי, ועקרון עשיית עושר ולא במשפט נתמך, נוכח חוסר הבעלות החוקית של התובעים והרווחים שכבר צברו מבלי לשלם את שכר הטרחה המגיע להם. יתר על כן, בית המשפט ציין כי כל זכאות נתפסת אינה עוברת דרך מכירות או ירושות, שכן זכויות החזקה גרידא הן אישיות ואינן ניתנות להעברה. בבואו לבחון את תביעותיהם הנגדיות של הנתבעים לדמי שימוש, דחה אותן בסופו של דבר, בנימוק של צדק והגינות בנסיבות העניין, שכן התובעים הורשו במשתמע להישאר במקרקעין עד להליכי פינוי משפטיים. בית המשפט סיים בצו על דחיית טענות התובעים והתביעות שכנגד, וקבע כי על כל צד לשאת בהוצאותיו.